הבוקר הוא קם מוקדם. בחמש כבר יצאו מהבית, אבא שלו לקח אותו לתל השומר, נסיעה ארוכה וצריך להקדים את הפקקים.
לפני הצו הראשון הוא הקיא, תגובה מוכרת שלו ללחץ. גם לפני בחינת הבגרות הראשונה ולפני הרשיון היה ככה, בסוף הוא עבר בטסט ראשון. הפעם לא, רק השתעל וכיחכך בגרונו.
– אתה מתרגש?
– כן, הוא ענה בפה מלא משחת שיניים, מאוד.
– תהנה מזה, הנחתי יד על כתפו שגבוהה ממני, זה כיף, זה מה שחיכית לו.
כשהגיע לשם בשמונה בבוקר, שלח הודעה שהמחשבים נפלו והמיונים מתעכבים. הרגשתי דרך המילים שלו שמעצבן אותו שהדברים לא מתחילים חלק. תזרום, כתבתי לו, אל תתקע גם אם הדברים נתקעים.
במהלך היום עדכן שהסימולטור הלך לו טוב, בעיקר התישו אותו התרגולים הרבים. במבחנים לא ידע לענות על כל השאלות, “עשיתי ניחושים מושכלים”.
בסוף היום נחתה המילה המיוחלת בוואטסאפ המשפחתי: עברתי.
קיבל זימון לירפ”א ב’ בשבוע הבא.
בתמונה: שאלה-שלא-הבנתי לדוגמא.
אכן כפי שכתבת “התישו אותו התרגולים” הסימולטור באמת קשה מתיש ומתיש אבל היום כבר יש פתרון, הכנה מלאה לסימולטור ירפא באתר irpa.co.il, מתאמנים על הדבר האמיתי מהמחשב בבית בתצורה זהה לגמרי למה שקורה אחר כך בירפא.