לפעמים חלומות מתרסקים.
תקלה איומה בלוח המחוונים של היקום, סטייה מהנתיב, איבוד קשר. לפעמים חלומות מתנפצים לרסיסים.
אני כותבת את הפוסט הזה ישובה על המיטה של א’, הריח שלו עדיין ספוג בסדינים. תכננתי לשים לו חדשים ונקיים ברגע שתגמר המלחמה או שלפחות יודיע שהוא יוצא להפוגה. המלחמה תגמר יום אחד, אבל א’ כבר לא יגיע, ואת הסדינים אצטרך להחליף בסופו של דבר.
אתמול (15.11.23) היה תאריך השחרור הרשמי שלו מצה”ל. ברור היה שהוא לא ישתחרר בגלל המלחמה.
עכשיו הוא נשאר חייל לנצח.
במהלך השנה האחרונה החל לתכנן את לימודי הטיס שלו באזרחות. כמו כל דבר שתכנן ברצינות וביסודיות, גם הפעם עשה עבודת מחקר מרשימה, פתח אקסל של רשימת בתי ספר לטיסה באירופה, הזין מידע על תוכנית הלימודים ומחירים, דיבר עם אנשי קשר, ורשם לעצמו יתרונות וחסרונות. “מצאתי שאחד מבתי הספר הטובים באירופה נמצא ביוון” הוא סיפר לי בהתלהבות. שמחנו כולנו, כך יוכל להיות קרוב לבית ולחברה. אבל אז הסתבר שבלי דרכון אירופאי זה בזבוז זמן ללמוד באירופה. גם זה לא ריפה את ידיו והוא הרחיק לאמריקה, ושוב פתח אקסל ושוב יתרונות וחסרונות, ואחרי הרבה בירורים החליט: קנדה! “מושלם שם אמא, התנאים טובים, יש רק בעיה אחת: מתחת ל-(28-) מעלות מבטלים אימוני טיסה, אבל לפחות אני אדע איך זה לטוס ב- (27-)”
א’ הצליח לחסוך יותר ממחצית הסכום הדרוש, ותכנן בקיץ 2024 לעבור לארץ קפואה ולהתחיל ללמוד תעופה.
ואז פרצה המלחמה הארורה.
איתי סעדון נפל בקרב ברצועת עזה, ביום ה- 2.11.2023
בגיל 21 נגדע חלומו.
יהי זכרו ברוך!
ליאת אהובה,
כשראיתי את המייל פחדתי לפתוח. כאילו אם לא אקרא, הסוף יכול עוד להיות אחר…
הלוואי ויכולתי להקל על הכאב שאין שני לו.
מחבקת ואוהבת,
נגה.
עצוב כל כך שהוא לא הגשים את החלום.
אני בטוחה שעכשיו, כנשמה חופשיה, הוא עף בלי שום הגבלה. חיבוק.
כשעקבתי אחרי הבלוג שכתבת בתקופת ההכנות לקןרס טיס, לא ידעתי שמאחורי הגמות של א’ בנך, עומדת נחישות כזו. שהחלום להיות טייס הרבה יותר גדול מהתכנונים לשירות הצבאי. שזה ממש הייעוד שלו, ומושא תשוקתו.
מהשיתופים והעדויות שלך ושל יתר בני המשפחה והחברים נפעמתי ללמוד על הנחישות של איתי. הנועם והצניעות שלו לא גרעו מעוצמת הנחישות שלו, שחתרה ופילסה את דרכו בעולם.
עצם העובדה שלא התקבל לקורס טיס צבאי, לא הסיטה את עיניו ולבו מהיעד.
נחישות כזו לא פוגשים כל יום.
רק מלשמוע את הסיפורים אודותיו, התרחב לבי ונמלאתי ההשראה גדולה.
איתי האדם השאיר חותם עצום.
אפילו על מי שלא הכירו אותו באופן אישי.
סיפור חייו הוא רב ערך!
והדרך שלו יפה כל כך, ומעוררת השראה 🙌
ליאת אהובה,
לבי לבי אתך ועם בני משפחתך.
מחבקת חיבוק חזק של ניחומים
לא מכירה אוך ולא מכירה אותו, אבל החיוך שלו הקורן משאיר חותם עמוק בלב❤️ תנחומים וחיבוק
איזה כיף שאת כותבת עליו, מאפשרת לנו להכיר אותו, להתעצב איתך, וגם לשמוח שהיה לך איתי משובח כלכך…
ליאת יקרה,
ליבי נשבר..
אני מחבקת אותך חזק ומאחלת לכם שתדעו רק בשורות טובות.
אוהבת המון❤️
ליאת יקרה, קוראת את המילים שלך והדמעות זולגות בלי סוף. כל כך עצוב. שולחת חיבוק ענק 💔
ליאת,
רוח החיים שאת מייצרת נדבקת ולא מרפה גם כשכל כך עצוב.
החיוך של איתי, והבחירה שלך בחיים מאירים את הדרך
תודה על השיתוף, על הצצה לחיים שלכם ועל ההזדמנות לשלוח חיבוק גדול
בוכים איתכם ומחבקים אתכם 💔
אין יום שלא חשבתי על איתי מיום שנתקלתי בידיעה המזעזעת על לכתו. הלב נשבר.
לקרוא עליו פה, מעורר עצב בל יתואר לנוכח האובדן, אבל גם השתאות, השראה וגאווה.
תודה על השיתוף שלך וההזדמנות להכיר את איתי. מחבקת אתכם חזק.
תודה שאת מספרת את הסיפור שלו.
כששמעתי את סיפוריכם על החלום הגדול ועל הנחישות שלו התמלאתי הערכה והשראה.
גדל תחת כנפיך גבר מופלא, שהותיר חותם.
למרות שלא הכרתי אותו כל כך כואב האובדן שלו. זה שובר לב.
שולחת חיבוק חם, ותקווה שאי שם, איכשהו, נשמתו תגשים את החלום.
אין באמת מלים, שהן לא שלך לעצמך, שיכולות לנחם את הלב הקרוע.
אבל יש מלים שיכולות להנציח אותו, את א’ המופלא שלך.
וכך יותר אנשים יכירו אותו.
ולזיכרון שלו תהיינה כנפיים.
אנחנו לא מכירות, ובכל זאת מרשה לעצמי לכתוב לך שמחבקת אותך.
ושתדעי נחמה, ובהמשך גם שלוה
אקורד סיום כואב מנשוא, ואין מילים לנחמה.
אך הזיכרונות הטובים מאיתי הילד המדהים שלך תמיד ישארו.
ועשית זאת גם כאן בכתיבה חכמה ורגישה וזה ישאר לתמיד.
חיבוק מלבי לליבך 🖤
בלי הנחות, בלי טישטוש, לפגוש את הכאב והתרסקות החלום בכל העוצמה.אני קוראת ודומעת ומתפללת שימצאו הכוחות והמשאבים להמשיך הלאה.איתי נראה בתמונה ילד מקסים.
ליאת יקרה,
קראתי עכשיו את כל הבלוג. מהתחלה ועד הסוף. אין לי מילים. רק לשלוח לך חיבוק גדול ועוטף. מכונות.
ענת נסים (אשתו של איתן בן דודך)
הלב נשרף על אובדנו של איתי, על החלום שנגדע, על הכאב שאת נושאת. למדנו להכיר אותו דרכך איזה בחור מדהים. מאחלת לך שכנפיו יחבקו וינחמו את ליבך בכל פעם שתזדקקי לו. 💔
ליאת יקרה,
ליבי נקרע עבורך,נורא ואיום הוא הרגע.
איתי כנראה הגשים חלום לעוף ולטוס,
ולך השאיר חיים עם זכרונות נעימים.
חיבוק חזק עם המון אהבה 💔🥀
טייס בשמים,
קורא את הפוסטים שלך בפייסבוק ונחנק מדמעות.
א’ מצטרף לקבוצה אקסקלוסיבית של מלאכים עם חלומות שלא התגשמו. הלכו מאיתנו בטרם סימו את משימתם והשאירו אותנו עם חלל עצום ומשימה לספר את סיפורם.
אין נחמה, רק השלמה עם המציאות.
החיים ממשיכים אחרי שעצרו, אז ההתחלה החדשה קצת איטית אבל עם הזמן הגלגל יתפוס תאוצה.
אם הוא פוגש שם את אח שלי, אז הוא בידיים טובות.
כתבת מדהים! ריגשת מאוד בכתיבתך ❤️
תהיי חזקה, גידלת ילד למופת . תודה שהקרבתם מעצמכם למעננו במדינה הזו 🙏🏻
יהיה זכרו ברוך 💔
הילד הזה הוא עכשיו של כולנו…
ליאת יקרה, קראתי את הבלוג שלך מהתחלה שכבר ידעתי מה הסוף, בכיתי התרגשתי כאבתי וצרחתי דייייי, אלוהים דייייי !!! תשאיר לנו את אהובינו, יש לך כבר מספיק מלאכים, אז בבקשה דיייי 💫✨♥️
כאילו שלא ידעתי את הסוף, קראתי את השורה האחרונה והשתנקתי. איזה איתי מפואר.
הגעתי לבלוג שלך ממש במקרה, משיטוט בגוגל.
התחלתי מהאמצע והגעתי עד לסוף המר.
החיים במדינה הזאת עשויים שברי חלומות.
כל כך קשה, ואני משתתפת בצערך.